ישבתי אתו במסעדה, אכלנו ארוחת צהרים טובה. הוא ישב מולי, והרגשתי את המועקה בלבו. “אני לא יודע מה לעשות עם אשתי”, הוא אמר, “כל פעם שאני נהנה ממשהו בחיי, היא רבה איתי, מתעצבנת, הורסת הכל”, המבט שלו אמר הכול, שפת הגוף שלו שידרה מצוקה: “אני חייב לשחק אותה סובל”, הוא המשיך.
“אם רק אהיה מסוגל לספר לה את הדברים הטובים שמתרחשים בחיי בלי שהיא תריב איתי, אז אהיה המאושר באדם”.
הבטתי בו כשהוא טעם מארוחת הצהרים.
“אתה יודע”, אמרתי לו,
“אחת הבעיות במערכת יחסים היא כאשר מגיעים למצב של סחר סוסים”.
“מה הכוונה?”, הוא שאל תוך לעיסת ארוחת הצהריים.
“בתחילת מערכת יחסים אנחנו נותנים ללא צורך לקבל בחזרה: גברים אוהבים חתולים ונשים אוהבות כדורגל; הגבר מוריד את האשפה פעמיים ביום בלי צורך לקבל תמורה. אנחנו בנתינה אין-סופית, ואז מתחילות ההשוואות הקטנות של: “אני קמתי בלילה לילדים, אז תיקח אותם אתה עכשיו”; “אני עשיתי קניות, אז תטפלי בכביסות…”
ההשוואות של כמה אני עושה וכמה בן או בת הזוג שלי עושה גורמות לנו לרצות לתקן ולשפץ את בני הזוג שלנו, וכאשר אנחנו עסוקים בהשוואות ובשיפוצים, מערכת היחסים שלנו מוציאה החוצה את המרמור והתסכול של עצמנו”.
“אז מה אתה בעצם אומר לי?” שאל חברי שבנתיים סיים את המנה שהוגשה לו.
“במערכת יחסים כל מה שאתה רוצה – הענק בעצמך! אתה רוצה אושר, שמחה ופרגון? הענק אותם.
מתי בפעם האחרונה אמרת לאשתך תודה על כך שהיא דואגת לילדים ולבית, על שהיא מאפשרת לך שקט ושלווה, על שהיא מאפשרת לך לנסוע ולפתח את עצמך?” העיניים שלו היו ממוקדות, הדברים חלחלו ללב פנימה.
“אבל הרבה מהדברים שאני עושה, בשביל המשפחה אני עושה אותם, בשביל שיהיה לנו כסף, רווחה כלכלית, שנוכל לחיות, לאכול, לגור בבית, לקנות דברים”, הוא אמר.
“אתה מפספס את הרעיון”, אמרתי.
“אל תסביר למה אתה עושה את מה שאתה עושה או למה אתה צריך לעשות את מה שאתה עושה כי יכול להיות שבת זוגתך רוצה חיבוק או מילה טובה הרבה יותר מבגד חדש. מתי בפעם האחרונה הקשבת לקשיים שלה בלי להגיב, בלי להעליב, בלי להתרגז? מתי חיבקת אותה בשביל שהיא תרגיש בטוחה, אהובה ושלווה?
יש רגעים שבהם אתה צריך להכיל בלי מילים”.
“אז לכל מה שאני עושה אין משמעות?” הוא שאל בכעס.
“ברור שיש! בדיוק כמו המשמעות שיש לדברים שאותם עושה בת זוגך, אבל אם אתה רוצה הערכה – תעריך; אם אתה רוצה אהבה – תאהב; אם אתה רוצה תשומת לב – תעניק, ואם אתה רוצה חופש – תיתן אותו”.
“אני נותן לה את כל החופש שבעולם”, הוא ענה לי תוך כדי גיחוך,
“לכל אדם הגדרות שונות למלל”.
“אתה יודע”, אמרתי לו, “בסדנאות שלי אני מבקש מאנשים לרשום את המשמעות שלהם למילה ‘שמחה’. מאה איש בסדנה יפרשו מאה פרשנויות שונות. עבורך חופש זה שהיא לא תתקשר, לא תכתוב או תסמס, ואצלה חופש זה רוגע במוח שהיא לא צריכה לדאוג היכן אתה נמצא או מתי אתה חוזר. אצלך חופש זה לנתק את הנייד, עבורה חופש זה שאתה מתקשר ומודיע שלא תהיה זמין בשעות הקרובות. תן לה את החופש שהיא רוצה, ותקבל חזרה את החופש שאתה חולם עליו.
במערכת יחסים כל מה שאתה רוצה – תן, רק תן את הדברים שבן או בת הזוג שלך רוצים לקבל ולא את הדברים שאתה רוצה לתת.
הוא חזר אחריי, וחיוך גדול התפשט על פניו:”את מה שאתה רוצה לקבל-תן…”, קם מן הכיסא אל עבר השירותים והחל להפנים אט-אט את כוח הנתינה והוקרת התודה…